חמדת ימים חלק א
אמנון פרנקל
לכיתות חטיבה

 

חמדת ימים חלק ב'
חמדת ימים חלק ב
אמנון פרנקל
לכיתות התיכון
(יחידת בגרות באישור מפמ"ר
או לכיתות ט-י)

חמדת ימים – שיטת לימוד חדשנית וידידותית
לימוד הלכות שבת בפריסה רחבה של נושאים
בדרך חווייתית וידידותית לתלמיד!

באישור משרד החינוך

 

 

 ג – א. על שיטת הלימוד

א. על שיטת הלימוד –      עקרונות כלליים –    פירוט מעשי – 

הקניית ידע תוך יצירת עניין
שיטת הלימוד של חמדת ימים מבוססת על הקניית ידע הלכתי רב, המוגש בצורה נעימה וידידותית, תוך שילוב שאלות ומשימות לתלמיד. סגנון הלימוד הפעיל והמגוון יוצר עניין רב אצל התלמיד, ומעלה את המוטיבציה ללימודי הלכה בכלל, והלכות שבת בפרט. במהלך השנים נוכחנו לדעת שוב ושוב, שדרך לימוד זו היא אמיתית מאד. תלמידינו אוהבים ללמוד הלכה בדרך פעילה, מאתגרת ורלוונטית לחיים.

משימות ושאלות לתלמיד
השאלות בספר הינן ידידותיות, ברמת קושי מותאמת, ומסייעות להקניית הלימוד.

השאלות מבוססות על החומר שנמצא בספר, בלא צורך בספרים נוספים.

שאלות אתגר
בנוסף לשאלות הרגילות הוספנו גם שאלות אתגר המפנות לספרי הלכה נוספים, ומעניקות בכך הזדמנות להכרת ספרי ההלכה באופן ישיר, וליהנות מיֵדע נוסף ומעניין. שאלות אלו יכולות להינתן כשאלות רשות. להערכתנו, גם הן מתאימות ברמתן למרבית התלמידים. נושאים נוספים להרחבה ולהעמקה נמצאים במדריך למורה – חלק אחלק ב.

הכרת ההלכה ממקורה
הספר תורם להכרת לשונם של המקורות ההלכתיים עצמם, ע"י ציטוטים נבחרים המובאים בכל נושא. דגש רב הושם על הבאת המקורות באופן ברור ודידקטי מאד, תוך כדי חלוקה לשורות, וכן פיסוק וניקוד ותרגום לפי הצורך.

לימוד מובנה
שיטת הלימוד הייחודית של חמדת ימים מחברת את התלמיד להבנת הרקע ההלכתי בכל נושא, ועל ידי כך הופך לימוד ההלכה מלימוד של פרטים רבים, ללימוד מובנה, שבו מבסס התלמיד את ידיעתו על הבנה, המתורגמת מיידית למציאות החיים בפועל.

                                       

ב. קהל היעד

חמדת ימים חלק אלכיתות החטיבה.

חמדת ימים חלק
ב
 – לכיתות התיכון – כדי להגיע ללימוד הלכות שבת בהיקף רחב, וכן – ליחידת בגרות אחת בהערכה חלופית.

נושאי הלימוד בחמדת ימים מכסים כמעט את כל נושא השבת, ומהווים מעין "נושאי ליבה" בחיי התלמיד ומשפחתו. אנו רואים כשליחות גדולה להפיץ את שמירת השבת בבתי ישראל, ושמחים להזמינכם להצטרף אלינו בשליחות זו – ללמד ולהאהיב את הלכות שבת ושמירתה על ילדי ישראל.

                                      

ג. על פסיקת ההלכה בספר 

בכתיבת הספר התבססנו על הפוסקים המקובלים בישראל, החל מן הרמב"ם, השולחן ערוך והרמ"א, ועד הפוסקים האחרונים – משנה ברורה, בן איש חי, שמירת שבת כהלכתה, ילקוט יוסף, פסקי הרב מרדכי אליהו, פניני הלכה ופוסקים נוספים, תוך התייחסות למנהגי העדות השונות.

הבסיס ההלכתי בכל נושא עבר בירור וליבון ע"י תלמידי חכמים, אשר עברו על החומר, העירו את הערותיהם, וסייעו לנו בכל סוגיה הנמצאת במחלוקת הפוסקים.

כאשר ישנן דעות חלוקות בין פוסקי אשכנז, הבאנו בדרך כלל את הכרעת ההלכה על פי המשנה ברורה, שמירת שבת כהלכתה ופניני הלכה. כאשר ישנן דעות חלוקות בין פוסקי ספרד, הבאנו בדרך כלל את דעת הילקוט יוסף. במקרים שבהם קיימת פסיקה מקובלת נוספת – הבאנו גם אותה.